אלכוהול יכול להיות אביזר חברתי, לא בכל מקום, לא בכל מצב ולא בכל תנאי. אך נדמה שיש קבוצות של צעירים, כמו גם מבוגרים – שצורכים אלכוהול כחלק משגרת המפגשים החברתיים שלהם. מצד אחד, ניתן להגיד שאלכוהול הוא מצרך נטול ערכים תזונתיים, מלא קלוריות ריקות, משפיע על הפיכחות.
מצד שני, ניתן להגיד שהוא פופולארי להפליא במפגשים חברתיים מסוימים. אף על פי שהוא לא מוסיף ערך, מלבד היותו משנה תודעה, יש כאלו שייבחרו לצרוך אותו. ובסופו של ערב – לחזור הביתה. האם מדובר בצירוף המקרים והנסיבות שמוביל לנהיגה תחת השפעת אלכוהול? ואיך זה משפיע על ביטוח הרכב? ניגע בכך, בתמצית, בהמשך הכתבה.
הבחירה לשתות ולנהוג
סטטיסטיקות מסוימות צוטטו שאחד מכל חמישה נהגים מודה כי נהג תחת השפעת אלכוהול. ובכן, אם אלכוהול הוא מצרך פופולארי, ואנשים – בסופו של ערב, רוצים להגיע הביתה, אנחנו יכולים להבין איך זה יכול להתרחש. אלא, שלנהוג תחת השפעת אלכוהול (מלבד כמות מזערית), זו בחירה שעומדת בניגוד לחוק, וכנראה גם בניגוד למידת האחריות האישית של הנהג. אז מדוע אנשים עושים זאת?
חוסר מודעות לנהיגה תחת השפעה
בפשטות, סביר להניח, שאנשים מעריכים יתר על המידה את היכולת לתפקד במידה וברמה גבוהה, גם תחת השפעת אלכוהול, וגם תחת תפעול כלי מנועי. כמו גם, סביר שלא נותנים משקל ראוי, לחוסר האיזון הפנימי שהם נמצאים בו, ולדרך בה הם מתנהגים.
על כן, אם הנהגים פשוט לא מודעים לעובדה, שהם לא הולכים לנהוג באותה צורה כפי שהם רגילים, והם לא מבינים את מהות המצב, כמו גם ממש מאמינים שהכל בסדר כמו גם יהיה בסדר, הרי שיש לנו עסק עם אדם שנמצא בהכחשה, שלא מצליח לתפוס את המציאות לו היה מבין את כל המאפיינים המעורבים.
נדמה, שמודעות למצב יכולה לעזור, שכן – במצב בו נהג מתכנן לנהוג תחת השפעת אלכוהול, הוא יכול להיזכר, במצב של שכרות, שיקול הדעת שלו יכול להיות מוטה. על כן, הוא יכול להניח, שגם אם הוא "מרגיש בסדר", משהו בנסיבות יכול לרמוז לו, שאפשר שהוא למעשה לא מאוזן, לא פיכח, לא מודע למציאות באופן המלא ביותר. ומתוך כבוד לגופו, ולאורגניזם שלו (כמו גם של הנוסעים האחרים), הוא נמנע מלעלות על ההגה.
מי יאפשר לעצמו לנהוג תחת השפעת אלכוהול?
האתגר הנובע מן ההחלטה, להימנע מלנהוג תחת השפעת האלכוהול, היא על אותו אדם גם שמתכנן לנהוג – גם להימנע משתייה. הדבר יכול להיות מאתגר במיוחד, עבור שני סוגים של אנשים:
- אנשים שבאמת אוהבים לשתות
- אנשים שלא אוהבים לדחות סיפוקים
שכן, אם אנחנו באמת אוהבים ורוצים לעשות משהו, ייתכן שאנחנו נותנים לו חשיבות עליונה בסדר העדיפויות שלנו. אי לכך ובהתאם לזאת, אנחנו נעוות את תפיסת המציאות שלנו, כדי לגרום לדבר מה להיראות בסדר, מקובל והולם. כך, שכדי לקבל את מה שאנחנו רוצים, אנחנו יכולים לשקר לעצמנו ולהתעלם מהנחיות שיכולות לשמור עלינו, כדי לתת לעצמנו אישור ותמיכה, כדי לקבל את הדבר.
דחיית סיפוקים – מתכון מנצח להצלחה
נכון הדבר במיוחד עבור מקרים בהם אנחנו לא רוצים להתמודד עם האפשרות שמשהו נמנע מאיתנו. אם לא פיתחנו את השריר הפנימי והאישי, של דחיית סיפוקים – ייתכן שאנחנו לא יודעים איך למנוע מעצמנו דברים שאנחנו לא מרוויחים מהם ערך רלוונטי.
כמו סוכר, גלוטן, אלכוהול, סמים וכיוצא בזה. אם לא למדנו שיש דברים מסוימים שאינם מיטיבים, ולא למדנו להגיד להם לא, ולהגיד כן למה שאכן מיטיב – הרעיון של למנוע מעצמנו משהו, כדי "לשמור על עצמנו", או "לשמור על בריאותנו", נראה מאתגר ולא כדאי. זה פשוט מאתגר יותר, להגיד לא.
סידור סדר העדיפויות – מחדש
מדוע הרעיון של לשמור על עצמנו נראה לא כדאי? כיוון שטרם למדנו לתעדף ולהעריך את הדבר הראשון בחשיבותו (לדעתנו) – אנחנו. אלא למדנו להעריך ולתעדף את מה שנותן לנו להרגיש טוב, גם אם לטווח הקצר. ואם זה מגיע עם קצת סיכונים, הרי שאפשר לשקר לעצמנו.
ועצם השילוב בין מה שלא עושה לנו טוב, עם ההימנעות ממה שעושה לנו טוב – יכול לאפשר לנו ללכת בדרכים עקלקלות ולא מדויקות, ולעשות דברים כמו נהיגה תחת השפעת אלכוהול. ונראה, שחברות הביטוח בודקות אם אנשים היו מעורבים בעבר בנהיגה תחת השפעה.
ביטוח רכב – לאנשים אחראים
כלומר, אם חברת ביטוח מבקשת לבטח אדם על ביטוח רכב, ומנסה לבדוק כמה לחייב אותו פר חודש ושנה, הרי שאם יש לו גיליון נקי מהרשעות, הן ברמת נסיעה בגילופין והן ברמת התביעות הביטוחיות – הרי שהוא יקבל עסקה משתלמת (וחסכונית) הרבה יותר. להמשך השיח, ניתן ליצור קשר עם הצוות שלנו, תודה על קריאתך.