אם נוהגים, לא מסמסים – אמרו אנשים מסוימים, אולי חלק מהם היו חלק מהקמפיין שהשיקו משרד התחבורה והמועצה הלאומית. והאמת, שמדובר במאמץ מבורך. בכתבה זו, נסקור את המסר, נראה מדוע הוא משנה, ומה יכול לגרום לאנשים להטמיע אותו ביתר קלות.
לא מסמסים בזמן הנהיגה?
ראשית כל, נסקור – מדוע בכלל להעביר את המסר הזה? ובכן, אם נשקול כל מיני השלכות שיש לנהיגה בהיסח הדעת, הרי שנוכל להגיע למסקנה שזה כלל לא רצוי, לפחות עבור אנשים שאוהבים לנהוג בבטחה. הרי, אם ניקח לדוגמה אזהרות הפותחות מסעות מדידטיביים מסוימים, נוכל לשמוע אזהרה: "לא לשמוע טרם הפעלת כלים מכניים כבדים, כמו נהיגה". כלומר, פסקולים שנועדו למשוך את תשומת ליבנו לעולמות אחרים, כבר מייעצים לנו לא לשמוע ולהאזין להם בעת נהיגה.
אפילו פסקולים של מדיטציה יודעים אחרת
מדוע מדיטציות שונות מייעצות לנו לא להמשיך עם הנוהג בזמן הפעלת רכב כבד? האם יש בכך חכמה? ובכן, כדי לבצע את פעולת הנהיגה, יש צורך להיות ולשמור על מודעות בכל עת. לקלוט את כל הגירויים הנכנסים, כל האותות, סימני התנועה, וכיוצא בזה. אם נסתכל על ניסוי מחשבתי, בו יש כוורת של דבורים – ולכל אחת יש נתיב תנועה משלה, אך מרוב סנכרון הן לעולם לא יתנגשו אחת בשנייה – נוכל לראות כי מרוב קשב ומודעות אחת לשנייה, גם בהינתן עצימות תנועה גבוהה – הן עדיין "על זה". אך מה אם דבורה כזו או אחרת, "לא מקשיבה"?
מה אם יש דבורה שעסוקה במדיטציה, או נכנסת לתהליך היפנוטי מסוים עם עצמה. איך היא תמשיך בתנועה? ובכן, ניתן להניח שהיא לא תהיה בקשב, אלא אם כן המצב המדידטיבי יכניס אותה להייפר-קשב, אך זה כבר נושא אחר. באופן דומה, לקיחת הריכוז ותשומת הלב ממה שמתרחש בכביש, "בעולם שבחוץ", לתוך עולמות ווירטואליים הנמצאים בנייד הקרוב לחיקנו, יכולה להוציא אותנו מסנכרון עם מה שקורה בחיינו, ספציפית, על הכביש.
תשומת לב, נוכחות והקשבה
אולי לא נשים לב לאיזשהו סממן, סימן דרך – שחשוב שנתייחס אליו. בין אם מדובר באנשים, במכוניות, בכיווני דרך או במצבים יוצאי דופן. לעתים יש הפתעות, ותשומת הלב יכולה לאפשר לנו להתייחס אליהן במודעות, ביציבות ובדיוק. על כן, זוהי החשיבות של נהיגה קשובה, מודעת ונוכחת.
קשיבות, מודעות ונוכחות, הן לא רק מצרך חשוב בנהיגה, אלא בכל רובד בחיינו. בין אם אנחנו עם הילדים, או עם בני הזוג – ביכולתנו להביא את עצמנו לאינטראקציה, או למשוך את עצמנו מתוכה – על ידי התעסקות בנייד. גם במקרה זה, אנחנו יכולים להיות לא קשובים, לא נוכחים, לא לשים לב למה קורה. וגם במקרה זה, אנחנו יכולים להוציא את עצמנו "מסנכרון", עם "הכוורת".
נקודה למחשבה.
הרשת החברתית
ובכן, לאחר קמפיינים ארוכי טווח, או לפחות מושקעים מצד משרד התחבורה, מועצות, רשויות וגורמים שונים – מדוע התופעה עדיין מתרחשת? ובכן, מי מאיתנו שראה את הסרט "מסכי עשן המלכודת הדיגיטלית", יכול היה לשמוע על הגורמים הממכרים שמתממשקים עם האלגוריתמים של הרשתות החברתיות. לא ברור אם מי בהנהלת החברה אחראי על הניסיון להפוך את המערכות לאתיות יותר, וממכרות פחות – אולי המצב ישתנה ואף שונה בימינו. כך או כך, האחריות לנטילת המודעות, וההחלטה של "אוקי, זה מספיק", תלויה בהחלט בידינו. בעיקר אם אנחנו מזהים שכוח הרצון שלנו, והמודעות שאנחנו מפגינים ביחס למה שקורה בטלפון שלנו – מוטלת בספק.
להביא את המודעות, בצורה מודעת
על כן, לא נסמוך על כך שלא יהיה לנו רצון או דחף לגעת בטלפון בזמן נהיגה או מחוץ לזמן הנהיגה, אלא נניח שיש אלמנטים ממכרים שנמצאים בזירה, ונבחר באופן מודע למנוע מעצמנו את האפשרות לשחק לידיים שלהם. בין אם על ידי השפעה על הסביבה, כמו הסרת הטלפון מהאזור, ובין אם על ידי הסכמים (עם עצמנו), שנכבד בהתאם.
איננו יודעים אם הגורמים שאחראיים על הקמפיינים הרלוונטיים בתחום מכירים, מבינים ויודעים את ההשפעה שיש לטלפונים, ואת הגורמים שמשפיעים על הנהגים לבדוק מה קורה בנייד – אך התייחסות מודעת לאלו, יכולה להשפיע על ההתנהגות של נהגים בהמשך, במיוחד אם מיידעים אותם לגבי הסיבה לכך שהם מתנהגים בצורה הזאת, ומה ביכולתם לעשות.
להמשך קריאה…
אם נהנית מהכתבה, ניתן כמובן להמשיך לקרוא עוד בבלוג, ולראות מה אנחנו מציעים בתחום ביטוח רכב, עם ובלי קשר למה שקראת. תודה על קריאתך.